ערך משותף
מתייחס ליצירת תועלת משמעותית לחברה או לסביבה שהיא במקביל גם בעלת ערך עבור העסק. הערך המשותף מיוצר על ידי שימוש במדיניות עסקית ופרקטיקות ניהוליות שמגבירות את היתרון התחרותי של הפירמה ובו זמנית מקדמות את התנאים הכלכליים והחברתיים בקהילה שבתוכה היא פועלת.

את המושג טבעו מייקל פורטר, במאמר שפירסמו בהארוורד ביזנס ריוויו בשנת 2006[i]. פורטר הוא מומחה בעל-שם לשיווק ואסטרטגיה, וקריימר, הינו מנהל חברת ייעוץ למלכ"רים, שניהם מאוניברסיטת הארוורד.

עיקרון הערך המשותף, שהינו אחד העקרונות המרכזיים באחריות תאגידית, מבוסס על תפיסה של תלות הדדית בין עסקים לחברה. כשם שתאגידים מצליחים זקוקים לחברה בריאה (שבה יש חינוך ובריאות טובים, שוויון הזדמנויות, תנאי תחרות הוגנים וכדומה) כך גם חברה בריאה זקוקה לתאגידים מצליחים שיקדמו תעסוקה, רווחה כלכלית, חדשנות ועוד. פורטר וקריימר טוענים שיישום מדיניות שנותנת עדיפות לאינטרס של הפירמה על פני החברה או להיפך, עשוי אמנם להביא רווח בטווח הקצר אבל לפגוע בשתיהן לטווח הארוך. מציאת ערך משותף, לעומת זאת, תייצר הזדמנות לשגשוג הן של הפירמה והן של החברה בטווח הארוך. ערך משותף אינו מתייחס לחלוקה מחדש של המשאבים הקיימים שנוצרו כבר על ידי העסק (כמו בפילנתרופיה) אלא בהגדלת העוגה כולה על ידי יצירת ערך כלכלי וחברתי גדול יותר מזה שהיה קודם.

עיקרון זה מגייס את המודלים העסקיים והקפיטליזם לטובת טיפול בסוגיות חברתיות. על פיו, התייחסות לסוגיות חברתיות או סביבתיות לא רק בהכרח מתנגשת עם חתירה לרווחים ולהצלחה כלכלית, אלא ליכולה להפוך להזדמנות להשגת יתרון תחרותי.

במאמרם מ-2011[ii] מציעים פורטר וקריימר שלוש דרכים מרכזיות להשגת ערך משותף: לשקול מחדש את תמהיל המוצרים ואת השווקים, להגדיר מחדש את שרשרת הערך, או לבנות אשכולות קהילתיים תומכים.

הביקורת המרכזית לרעיון מגיעה מהשמאל הכלכלי-חברתי, הרואה בו השתרשות של הקפיטליזם ופתיחה של תחומים נוספים במרחב החברתי להכתבות של כוחות השוק[iii]. הרעיון לפיו קיימת הצדקה עסקית לעשייה חברתית משמעותו שעשייה זאת אינה מיוצרת בשל חשיבותה או משום שהיא צודקת וראויה אלא בשל התועלת הכלכלית שגלומה בה.

להרחבה: בהרצאתו מתאר פרופ' רונן שמיר שני תהליכים שהתפתחו במקביל לצמיחת השדה של אחריות תאגידית: ה"מוסריזציה של השוק" (קפיטליזם מוסרי) ו"האקונומיזציה של המוסר". לדבריו, קיימת בעיה דמוקרטית בכך שכוחות השוק הם אלה שקובעים את הנורמות המוסריות ואת הצדק החברתית והסביבתי.


[i]Porter, M. E., & Kramer, M.R. (2006). Strategy and Society: Between Competitive Advantage and Corporate Social Responsibility. Harvard Business Review, December, 78-94.

[ii] Porter, M.E., & Kramer, M.R. (2011). The Big Idea: Creating Shared Value. Harvard Business Review, January-February, 1-11.

[iii] Hanlon, G. (2008). Rethinking corporate social responsibility and the role of the firm – on the denial of denial. In Siegel, Moon, Matten, McWilliams, & Crane (Eds.). The Oxford Handbook of Corporate Social Responsibility. Oxford: Oxford University Press, 2008. pp. 156-172.

  • על הקורס

    הקורס "אתיקה ואחריות חברתית" הינו קורס חובה לתלמידי התואר הראשון בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל. הקורס נלמד כולו בשיטה של למידה מרחוק באינטרנט ללא מפגשים פרונטאליים. כל תכני הקורס מופיעים באתר זה וזמינים למי שמתעניין בתחום המרתק והמתפתח של אחריות תאגידית.
    קראו עוד

  • תגובות אחרונות