שם הכותב: תאריך: 20 אוקטובר 2015

המחזור השמיני של קורס המבוא לאתיקה ואחריות תאגידית נפתח היום וכתמיד ההתרגשות של הצוות גדולה. אנחנו אמנם לא פוגשים אתכם, הסטודנטים, פנים אל פנים, אבל מרגישים מחויבים כלפיכם לא פחות מאשר בקורס רגיל.

וכמו בכל סמסטר – התחושה היא שהאתגר גדול:

איך לגרום לכם להתעניין באחריות תאגידית כאשר מסביבנו מציאות מטורפת, אלימה ומטרידה שגורמת לכל שאר הדברים להיראות פחות חשובים?
איך לשכנע אתכם שאפשר להתנהל בצורה ראויה בעסקים כאשר דוגמאות שליליות מופיעות חדשות לבקרים (ופרשת פולקסווגן היא רק דוגמא קטנה)?
איך להראות לכם שאפשר לפעול בגישה של אחריות תאגידית אסטרטגית, כזאת שגם מייצרת ערך לפירמה וגם לחברה ולא נשארת רק בגדר יחסי ציבור, כשהדוגמאות לכך בארץ הן מעטות?
ולבסוף, איך לגרום לכם להשקיע מזמנכם וממרצכם לקרוא באופן עצמאי חומר לימודי (ועוד כזה שלא שייך באופן ישיר לתחום ההתמחות שלכם)?

צוות הקורס ואני ננסה גם הפעם לעמוד באתגרים הללו ולקרב אתכם לנושא המורכב והמיוחד של אחריות תאגידית למרות המרחק הפיסי ולמרות כל ההתנגדויות.

סטודנטית נחמדה מההתמחות למימון שאלה אותי הבוקר אם הקורס הוא על אתיקה בניירות ערך, "ממש לא", השבתי. "אז זה יותר כמו דיני תאגידים?" היא שאלה, "גם לא" – עניתי. הקורס אינו קורס משפטי אלא מדבר על כל מה שהעסק עושה מיוזמתו. הוא עוסק בהשפעות של עסקים על אנשים וקבוצות שונים – עובדים, לקוחות, סביבה טבעית, קהילה וכדומה, ועל הדרך שבה עסקים יכולים לנהל את ההשפעות האלה בצורה שהיא גם הגונה וראויה יותר וגם טובה יותר להישרדות ולשגשוג של העסק.

ככל שהשפעתם של עסקים מתרחבת מבחינה גיאוגרפית וכל שהם נעשים גדולים ומורכבים יותר מבחינה ארגונית, כך קשה לפעמים למנהלים ולעובדים בתוכם לזהות את ההשפעות הנרחבות של פעולתם. אפשר להבין טוב יותר את השינוי הזה אם נחשוב על השינוי שחל ברכישה של בגדים במהלך 50 השנים האחרונות. כאשר הסבים והסבתות שלכם, או ההורים שלהם, רצו לקנות שמלה או חליפה הם הלכו לחנות הקרובה או אפילו לתופרת. במקרים רבים התקיימה היכרות אישית בין המוכר לבין הקונה, והמוכר ידע בדיוק לאיזה מטרה הבגד נקנה ואיפה יילבש. כיוון שהקשר היה אישי ומתמשך גם היה חשוב למוכר שהלקוח יהיה מרוצה ממה שקנה ושלא יתאכזב חלילה מבגד שאינו תפור היטב או ממחיר מופקע. ולבסוף, מאחר והעסק היה עסק שכונתי ציפו ממנו שישמור על ניקיון הסביבה הקרובה שלו ואולי אפילו שיעסיק את תושבי המקום.

כל המאפיינים האלה שונים היום: רבים מהבגדים שאנחנו קונים מיוצרים במזרח אסיה על ידי חברות אמריקאיות או אירופאיות ונמכרים לנו בישראל על ידי עובדים זמניים ברשתות גדולות. הקשר בין מי שמייצר, מי שמוכר, מי שמנהל ומי שקונה הולך ומתרחק, וככל שהוא הולך ומתרחק כך פחות ברורה ההשפעה על כל אחד מהצדדים.

ההיסטוריון יובל נח הררי מסביר בספרו "קיצור תולדות האנושות" כי המעבר למערכות שוק מורכבות כל-כך מקשה עלינו לפעול באופן מוסרי וראוי משתי סיבות מרכזיות: הראשונה, שחוש הצדק והמוסר שלנו מבוסס על יחסים וקשר בין אנשים ובנוי על הבנה של מספרים קטנים ולכן קשה לנו להבין השפעות כשהן פוגעות בקבוצה גדולה או כללית (כאימרתו של סטלין: "מותו של אדם אחד הוא טרגדיה, מותם של מיליונים:  סטטיסטיקה"). הסיבה השנייה היא שבתוך מציאות כל כך מורכבת קשה לנו לזהות יחסים של סיבה ותוצאה ולעקוב אחר ההשלכות של מעשינו. מסיבות אלה ואחרות נדרשת מאיתנו עבודה מאומצת יותר על מנת לזהות את השפעות של עסקים על החברה והסביבה שבה הם פועלים. בחלק הראשון של הקורס שלנו ננסה לחדד את המודעות שלכם להשפעות אלה גם כמנהלים לעתיד וגם כעובדים, צרכנים ואזרחי המדינה.

שיהיה לכם סמסטר מפרה, מעניין ומעורר מחשבה!

שייך לנושאים: סמסטר א תשע"ו, שיעורים


שלוש × = 6

  • על הקורס

    הקורס "אתיקה ואחריות חברתית" הינו קורס חובה לתלמידי התואר הראשון בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל. הקורס נלמד כולו בשיטה של למידה מרחוק באינטרנט ללא מפגשים פרונטאליים. כל תכני הקורס מופיעים באתר זה וזמינים למי שמתעניין בתחום המרתק והמתפתח של אחריות תאגידית.
    קראו עוד

  • תגובות אחרונות