שם הכותב: תאריך: 17 נובמבר 2016

בתחילת הסמסטר השתתפתם בסקר שנועד לבחון את העמדות שלכם ביחס לאחריות תאגידית בכלל ולמחזיקי עניין בפרט. את הסקר מילאו כ-300 סטודנטים והתשובות של כולכם ביחד מאפשרות לנו ללמוד משהו לגבי התפיסות בהן אתם מחזיקים ביחס לאחריות תאגידית ולמחזיקי עניין. הממצאים "יתורגמו" כאן למונחים מקצועיים כך שבעזרתם תלמדו עקרונות של אחריות תאגידית שבהן עוסק הנושא השלישי שלנו.

בחרנו להשתמש בסקר בשאלות שתורגמו מתוך שני חלקים של סקר בינלאומי שנערך על 1,285 תלמידי תואר שני במינהל עסקים מארצות הברית, איסלנד, סין, אוסטרליה ומדינות נוספות[i], וכך לאפשר השוואה מסוימת ביניכם לבין המקבילים שלכם בעולם.

החלק הראשון עסק בסדרי העדיפויות שמנהלים נותנים לנושאים שונים הקשורים לאחריות תאגידית. בחלק זה נשאלתם: "אם היית בעמדת כוח בארגון עסקי, עד כמה היית מייחס/ת חשיבות לנושאים הבאים…" והתבקשתם להשיב על גבי סולם של 5 שלבים הנע בין 1 (כלל לא חשוב) ל-5 (חשוב מאוד). תרשים 1 מציג כיצד דירגתם כל אחד מהפריטים בהתאם לרמת החשיבות שלו.

1

התרשים מצביע על כך שלקוחות ועובדים נתפסו כמחזיקי העניין החשובים ביותר לעסק (מחזיקי עניין הם כל אותם אנשים וקבוצות שמושפעים מהעסק ומשפיעים על פעולתו). אף שייחסתם חשיבות גבוהה יותר לנושאים שהקשר שלהם לביצועים העסקיים הוא קשר ישיר וברור, חשוב לציין שגם הדירוג הממוצע של ההיגדים האחרים מצביע על כך שהחשיבות שלהם אינה זניחה. במילים אחרות, אף אחד מהנושאים הללו לא נתפס בעיניכם כנושא חסר חשיבות עבור מקבלי ההחלטות בארגון עסקי. בתשובותיכם ביטאתם, אולי מבלי שידעתם, את הגישה שנקראת "גישת מחזיקי העניין", אשר לפיה ניהול דורש התייחסות לדרישות של מכלול מחזיקי עניין של העסק ואיזון בין הדרישות השונות והסותרות שלהם. התשובות שלכם מייחסות אמנם חשיבות רבה יותר לנושאים הכלכליים והעסקיים בתהליכי קבלת ההחלטות של העסק אך אינן מתעלמות מהחשיבות של נושאים חברתיים וסביבתיים.

תרשים מספר 2 מאפשר להשוות את תשובותיכם לאלה של עמיתיכם בעולם ולראות עד כמה אתם שונים בעמדותיכם ובמה אתם דומים. התרשים מציג את אחוז הסטודנטים שדירגו כל אחד מהנושאים כ"חשוב מאוד" ומשווה בין הדירוג שלנו לבין הדירוג הבינלאומי. כפי שתוכלו לראות, בשני המקרים הנושאים שנחשבו כחשובים ביותר הם "שביעות רצון לקוחות" (84.33% בסקר המקומי ו- 74.8% בסקר הבינלאומי) ו"יחס הוגן ואתי כלפי עובדים" (83.3% במקומי ו- 73.8% בבינלאומי). שאר ההיגדים דורגו כחשובים פחות בפער ניכר.

בשלושה נושאים היה פער בולט של יותר מ-12%בין שני הסקרים. הנושא הראשון הוא "מסחר הוגן עם ספקים", ש- 55% מהסטודנטים בקורס ייחסו לו דרגת חשיבות גבוהה לעומת 39.1% מהסטודנטים בסקר הבינלאומי. מעניין אם החשיבות הגבוהה שסטודנטים בישראל ייחסו לנושא זה קשורה לכך שהמצב כיום בתחום של היחס לספקים נתפס כבעייתי עם עדויות רבות להתנהלות בלתי הוגנת כלפי ספקים, ניצול והונאה. הנושא השני הוא "פעילות מקומית וגלובלית המקדמת שלום והפחתת אלימות" ש-35.2% מהסטודנטים בסקר העולמי ייחסו לו חשיבות גבוהה לעומת 22% בסקר שלנו. מאחר ואין וויכוח על כך שמצב השלום והאלימות בישראל לא טוב יותר מאשר במדינות שהשתתפו בסקר הבינלאומי (אוסטרליה  למשל) צריך לחפש את ההסבר במקום אחר. אני מנחשת שזה קשור לעובדה שסטודנטים ישראלים תופסים את הנושאים האלה כנושאים פוליטיים ולכן לא מצפים שעסקים יתערבו בהם, אבל זוהי רק הנחה לא מבוססת שמעניין יהיה לבדוק אותה בהמשך. לבסוף, ניכר גם הפער בין אחוז הסטודנטים הישראלים שיחסו חשיבות גבוהה לנושאים הסביבתיים (21%) לעומת הסטודנטים בסקר הבינלאומי (33%). יש לציין שהסטודנטים בסקר הבינלאומי הינם תלמידי תואר שני וייתכן שחלק ההבדלים קשורים גם בכך.

2

לבסוף, שאלנו גם שאלות כלליות לגבי עמדות הנוגעות לאתיקה ואחריות תאגידית. הצגנו בפניכם מספר הצהרות שמנוסחות באופן חיובי או שלילי וביקשנו שתביעו את מידת הסכמתכם לכל הצהרה מ-1 (כלל לא מסכים) עד 5 (מאוד מסכים). הממצאים לגבי שלוש מההצהרות מוצגים בתרשים 3, כאשר האזורים בגווני הירוק מייצגים הסכמה ואילו האזורים בגווני האדום מייצגים חוסר הסכמה. ההיגד "לעסק יש אחריות חברתית מעבר לעשיית רווחים" זכה להסכמה של רובכם הגדול (82% במצטבר). היגד זה עומד בסתירה לעמדות של מילטון פרידמן על אחריות תאגידית אליהם תתוודעו בחומרים של נושא 3. גם ההיגד "אחריות תאגידית ורווחיות אינם בהכרח נוגדים האחד השני" זכה להסכמה, אם כי פחות גורפת. שאלת הקשר בין אחריות תאגידית לבין רווחיות וביצועים עסקיים אחרים היא שאלה קריטית שמעסיקה רבות את העסקים ואת החוקרים בתחום האחריות התאגידית ובנושא הבא שלנו נתמקד בה. ההצהרה השלישית לפיה "הדאגה העיקרית עבור עסק היא מקסום שורת הרווח, אפילו אם זה אומר לכופף או להפר מעט את החוקים" מתייחסת לאתיקה עסקית. רובכם (75%) התנגדתם להצהרה זאת אך 15% מכם תמכו בה במידה זאת או אחרת (לעומת רק 9.8% בסקר הבינלאומי). ההצהרה אמנם מעורפלת ולא לגמרי ברור ממנה על איזה חוקים מדובר ומה זה אומר "לכופף" אותם (האם זאת מכבסת מילים ל"לעבור על החוקים"?) אבל כדאי לחשוב על השאלה עד כמה אנחנו מחויבים לכיבוד החוק ובאיזו מידה אנחנו מבינים שמקסום הרווח צריך להתבצע בתוך גבולות החוק והמוסר (טענה שגם מילטון פרידמן, שהתנגד לרעיון האחריות החברתית, הדגיש במאמרו).

3

עכשיו, לאחר שראיתם באיזה עמדות אתם מחזיקים (כקבוצה) תוכלו לבחון אותן ביחס לחומרי השיעור השלישי. נשמח לשמוע את מחשבותיכם לגבי הסקר הזה ושאר החומרים בפעילות הרב-שיח שמלווה את השיעור.


 

[i] הסקר המקורי נערך פעם ראשונה ב-2011 ופעם שנייה ב-2013 והוא תוצאה של שיתוף פעולה בין מספר גופים. לפרטים: http://www.unprme.org/resource-docs/mgsmprmembastudentstudy2013.pdf

 

שייך לנושאים: סמסטר א תשע"ז, שיעורים


× 9 = שלושים שש

  • על הקורס

    הקורס "אתיקה ואחריות חברתית" הינו קורס חובה לתלמידי התואר הראשון בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל. הקורס נלמד כולו בשיטה של למידה מרחוק באינטרנט ללא מפגשים פרונטאליים. כל תכני הקורס מופיעים באתר זה וזמינים למי שמתעניין בתחום המרתק והמתפתח של אחריות תאגידית.
    קראו עוד

  • תגובות אחרונות