אחריות תאגידית (CSR – Corporate social responsibility) – גישה ניהולית לפיה עסקים צריכים לכלול מיוזמתם שיקולים חברתיים וסביבתיים בקבלת ההחלטות שלהם. הגישה מתבססת על עקרונות מוסריים לפיהם לעסקים יש מחויבות לצמצם את השפעתם השלילית על מחזיקי העניין שלהם, אך גם ובעיקר על עקרונות עסקיים לפיהם התנהלות אחראית כלפי מחזיקי העניין תייצר ערך גם עבור הפירמה עצמה.


מחזיקי עניין (stakeholders) – האנשים והקבוצות שמושפעים או משפיעים על החלטות, מדיניות ותפקוד הארגון, וכוללים בדרך כלל את עובדי החברה, לקוחותיה, ספקיה, בעלי המניות, הקהילה המקומית, ממשלה ורשויות וארגוני חברה אזרחית (ארגונים ללא מטרות רווח המקדמים מטרות חברתיות שונות כמו הגנה על איכות הסביבה, זכויות בע"ח וכו').


מעבר לדרישות החוק (beyond the law) – עיקרון לפיו הציות לחוק הינו רף תחתון ומחייב לאחריות תאגידית, כאשר הפעילות העיקרית בתחום זה הינה פעילות וולונטרית שהעסק משית על עצמו מיוזמתו ושאינן נדרשות מתוקף חוק או תקנה.


מהותיות –נושא מהותי הוא כזה שיש לו השפעה משמעותית על הפעילות הכלכלית, הסביבתית או החברתית של התאגיד, או שהינו בעל יכולת להשפיע על העמדות של מחזיקי העניין לגבי פעילות התאגיד.


בולטות מחזיקי עניין – המידה שבה יש לתת קדימות לתביעות של מחזיק עניין מסוים על פני תביעות מתחרות של מחזיקי עניין אחרים. קביעת רמת הבולטות מתבססת על הערכותיהם של המנהלים לגבי הכוח, הלגיטימיות והדחיפות של אותו מחזיק עניין.


גישת הבעלות – גישה ניהולית לפיה העסק הינו רכוש של בעליו ולכן מטרתו היחידה היא למקסם את החזרי ההשקעה של הבעלים. עסקים צריכים לתת קדימות לאינטרסים של הבעלים על פני צרכים חברתיים או סביבתיים כל עוד הם עומדים בכללי החוק והמוסר. המייצג העיקרי של גישה זאת הינו מילטון פרידמן.


גישת מחזיקי העניין – גישה ניהולית לפיה תאגידים נדרשים לייצר רווחה וערך לכלל מחזיקי העניין שלהם. ההצדקה לגישה זאת מתבססת גם על הזכות המוסרית של בעלי העניין לתבוע ולקבל משהו מהעסק מתוקף היותם מושפעים ממנו ומשפיעים על הצלחתו, וגם על ההבנה שהתמיכה של מחזיקי העניין הכרחית להישרדות התאגיד.


דיאלוג עם מחזיקי עניין – תקשורת דו-סטרית בין הפירמה לבין מחזיקי העניין שלה לגבי ההשפעות של התנהלות הפירמה על מחזיקי העניין.


שותפות – מצב בו העסק ומחזיק העניין משלבים את המשאבים והיכולות שלהם כדי לקדם מטרות משותפות. לרוב מדובר על שותפויות של עסק עם ארגוני חברה אזרחית (מלכ"רים) ו/או גופים ממשלתיים. שותפות היא תהליך הדדי, דו-צדדי ומתמשך.


ערך משותף (shared value) – "שיטות של מדיניות ותפעול שמחזקות את התחרותיות של פירמה ובמקביל מקדמות את התנאים הכלכליים והחברתיים בקהילות שהיא פועלת בהן. יצירת ערך משותף מתמקדת בזיהוי והרחבה של הקשרים בין קידום חברתי וכלכלי". (פורטר וקריימר, 2011)


הקו התחתון המשולש (3BL) – התייחסות לביצועי הפירמה בתחום החברתי-סביבתי-כלכלי בניגוד להתייחסות החשבונאית המקובלת לרווח או ההפסד הכספי בלבד.


השפעות במחזור חיי-המוצר – מחזור חיי מוצר מתייחס להערכת ההשפעות הסביבתיות של מוצר בכל אחד מהשלבים שהוא עובר משלב הפיתוח והעיצוב ועד לשלב ההיפטרות ממנו: כמות וסוג האנרגיה וחומרי הגלם הנצרכים בייצור, החומרים הנפלטים לסביבה בתהליכי השינוע וההובלה, אריזות המוצר, משך ואופן השימוש במוצר והאופן שבו המוצר מסיים את "חייו".


צרכנות אתית – התנהגות צריכה שמושפעת משיקולים אתיים. בתהליך זה, הצרכן מביא בחשבון בהחלטות הרכישה שלו את ההשפעה של הצריכה על נושאים חברתיים מסוימים כמו זכויות אדם, צדק חברתי, סביבה, זכויות בעלי חיים וכדומה. צרכנות אתית יכולה לבוא לידי ביטוי כפעולה אינדיבידואלית של צרכן יחיד או כפעולה קולקטיבית של צרכנים שהתאגדו והיא עשויה לקבל ביטוי חיובי או שלילי.


אחריות תאגידית תגובתית – פעולה חברתית שפירמה נוקטת שהינה מפוזרת, לא ייחודית ומנותקת מהאסטרטגיה העסקית של החברה. פעולה כזאת אינה מייצרת השפעה חברתית משמעותית וכן אינה מחזקת את התחרותיות של הפירמה בטווח הארוך.


אחריות תאגידית אסטרטגית – פעולה של פירמה שבו-זמנית מטפלת בבעיה חברתית (או בצורך של מחזיקי העניין) ומייצרת יתרון תחרותי עבור הפירמה. הפעולה הינה ייחודית לפירמה ומתאימה לאסטרטגיה הספציפית שלה.


השפעות חברתיות בשרשרת הערך (value chain social impacts) – ההשפעות החברתיות החיוביות והשליליות של כל הפעולות שהפירמה מבצעת בפעילות העסקית שלה. מסגרת ניתוח שמאפשרת להסתכל על השפעות "מבפנים-החוצה" של הפירמה על החברה והסביבה שבתוכן היא פועלת.


השפעות חברתיות על התחרותיות (social dimensions of competitive context) – הממדים החברתיים של ההקשר התחרותי בתוכו פועלת הפירמה. מסגרת ניתוח המתבוננת "מבחוץ-פנימה" על האופן שבו בעיות חברתיות משפעיות על היכולת של הפירמה להגיע למטרות שלהם ולהוציא לפועל את האסטרטגיה שלה.
מחלקת אחריות תאגידית – פונקציה ארגונית שממונה על גיבוש המדיניות החברתית-סביבתית של הפירמה והוצאתו לפועל.


דיווח חברתי-כלכלי (sustainability reporting) – דו"ח תאגידי שמספק מידע על המדיניות החברתית-סביבתית וכלכלית של הפירמה, ועל ההישגים והיעדים בתחומים אלה. הדו"ח מתפרסם אחת לשנה או שנתיים ומציג נתונים ומידע באופן שמאפשר למחזיקי עניין שונים לקרוא ולעשות בו שימוש. הדיווח יכול להיות מנדטורי או יזום.


GRI (The Global Reporting Initiative's Sustainability Reporting) – תקן הדיווח הסטנדרטי, המקיף והמקובל ביותר כיום בעולם לפיו מגדירות החברות את הנושאים והקריטריונים אליהם הן נדרשות להתייחס בדו"חות האחריות החברתית אותן הן מפרסמות.


מעלה – ארגון גג של כ- 110 חברות מהמובילות במשק הישראלי, הפועל לקידום נושאים של אחריות תאגידית ולפיתוח הסטנדרטים של ניהול אחראי בישראל. מטרתה הראשית היא העלאת מודעות הסקטור העסקי לחשיבות האחריות התאגידית במרקם החברתי הכללי.


אחריות בשרשרת האספקה (supply chain responsibility): החלת תפיסת האחריות התאגידית של הפירמה על כלל הגורמים בשרשרת האספקה שלה כמו ספקים, קבלני משנה, נציגים, מפיצים ושותפים עסקיים נוספים.


שיווק אחראי: גישה שיווקית אשר לוקחת בחשבון את הצרכים והאינטרסים של הצרכנים ומחזיקי עניין נוספים ומנסה לצמצם את השפעות השליליות של פעולות השיווק שלה על מחזיקי עניין אלו. שיווק אחראי עוסק בין היתר בפיתוח מוצרים בריאים ובטוחים לשימוש, הנגשת מוצרים לאוכלוסיות השונות, אמינות והוגנות בפרסום ובשיווק.


שיווק חברתי (Cause Related Marketing) –שימוש בכוח של התערבויות שיווקיות כדי לתמוך במטרה חברתית כלשהי ובו זמנית לייצר ערך תדמיתי או אחר לפירמה/למותג. לרוב מתבצע תוך שיתוף פעולה עם ארגון חברתי.


השקעות אחראיות (Socially Responsible Investments) – השקעה שמבוססת על קריטריונים חברתיים או סביבתיים ומיועדת להשיא תשואות גבוהות למשקיע ובד בבד להימנע מקידום פעולות עסקיות המזיקות לחברה או לסביבה.


בקרת נאותות לדו"חות אחריות תאגידית – הליך בדיקה של דו"חות אחריות תאגידית שמתבצע על ידי גוף חיצוני בלתי תלוי. הבדיקה בוחנת האם הדו"ח מהימן, עוסק בסוגיות המהותיות, מכסה את כלל הסוגיות באופן מלא ותוך התייחסות גם לנקודות החולשה, מייצג תגובתיות למחזיקי עניין ומספק השוואה בין שנתית.


אתיקה עסקית – מתייחסת לעקרונות ולסטנדרטים מוסריים שקובעים מהי פעולה מקובלת בארגון עסקי. מציבה את הרף העליון של הדברים שראוי לעשותם, בעוד שהחוק מהווה את הרף התחתון, המינימום הדרוש.

  • על הקורס

    הקורס "אתיקה ואחריות חברתית" הינו קורס חובה לתלמידי התואר הראשון בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל. הקורס נלמד כולו בשיטה של למידה מרחוק באינטרנט ללא מפגשים פרונטאליים. כל תכני הקורס מופיעים באתר זה וזמינים למי שמתעניין בתחום המרתק והמתפתח של אחריות תאגידית.
    קראו עוד

  • תגובות אחרונות